הגנת הפרטיות בעת השתתפות בניסוי רפואי 

על נושא זה ניתן ללמוד מן התביעה בה פגיעה בפרטיות היא טענתו של התובע בת"א 1153-01-09, המנוח ר.ב.י.ע ז"ל, אשר הגיש את תביעתו כנגד כללית שירותי בריאות בע"מ בינואר 2009, ולאחר מכן נפטר והלך לעולמו בעוד את תביעתו המשיך בנו עפ"י חוק הגנת הפרטיות סעיף 25 (א) שבו. 

מהות התביעה פגיעה בפרטיות המנוח שעה שפרטיו האישיים ופרטי מחלתו פורסמו בכלי התקשורת ובאתרי האינטרנט בנוגע לניסוי רפואי בו השתתף בהסכמתו.

ביום 3.4.05 בוצע במנוח ניתוח לב, במסגרת ניסוי בו השתתף ואף חתם על טופס הסכמה להשתתף בו. יומיים לאחר אשפוזו שוחרר לביתו וחש בשיפור מבלי שידע ומבלי שרופאיו ידעו כי בעצם קיבל "פלצבו". יש לציין כי הובטח לו לו בע"פ ובכתב לשמור בסודיות מוחלטת על פרטיו האישיים.

כמה לימים לאחר הניתוח, לאחר שדיווח המנוח לרופאיו על תחושתו הטובה, זומנה מסיבת עיתונאים נרחבת, ובה דווח על הניסוי שבוצע במנוח. התובע זומן לצפות במסיבת העיתונאים. באותה מסיבת עיתונאים נחשף המנוח באופן ספונטני ולא מתוכנן ואף הוזמן לעלות לבמה ולהיחשף בפני כל נציגי התקשורת. 

 אירוע זה גרם ל"רעש" תקשורתי ניכר עד כי המנוח נאלץ להתגורר זמנית בבית אחיו עד שכוח ההמולה. ביום 25.7.05 ביקש המנוח לראשונה מכללית להסיר את שמו מאתרי האינטרנט בהם אוזכר שמו בהקשר לניסוי הרפואי, ואולם עד לכתיבת פסה"ד קיימים אתרים בהם מופיעים פרטיו. 

על אותה מסיבת עיתונאים מ-2005 חלה התיישנות הקבועה בחוק לשנתיים. אשר על כן, תוחמה עילת התביעה לעוולות שהתרחשו בין השנים 4.1.09 מועד הגשת התביעה לבין 4.1.07 המועד המאוחר ביותר של פרסום פרטי המנוח. 

מפורטים בכתב בתביעה ארבעה אתרי אינטרנט בהם מופיעים פרטי המנוח בקשר לניסוי. התקבלה הטענה כי לא היתה מצד המנוח הסכמה מדעת לוויתור על פרטיותו. 

בהתייחסות לארבעת הכתבות המפורסמות באינטרנט נקבע כי גם באם התפרסמה הכתבה לראשונה בשנת 2005, אין עילה להתיישנות התביעה כיוון שכאשר מדובר בכתבה עיתונאית באינטרנט, בשונה מכתבת עיתון שמפורסמת באותו יום ו"מתיישנת" כבר למחרת, הרי כתבה אלקטרונית מתפרסמת מידי יום ביומו, בכל עת שבה מוקש שמו של המנוח על מקלדת המחשב מופיעה הכתבה, וכך עד אשר תוסר. על כן בכל יום עוולה זו מתחדשת, ומניין תקופת ההתיישנות הוא מיום הסרת הכתבה מהאתר. 

באשר לאתרים בהם אין לכללית שליטה, אתר "מעריב" ואתר "אוני' ת"א", הובהר כי על התובע היה לפנות לאתרים אלה ולבקש הסרת פרטיו. 

בפסיקת הפיצוי, יש להתחשב במספר גורמים: העובדה כי מרבית הנזק נגרם עם הפרסום הראשוני בשנת 2005, העובדה שלכללית אין שליטה בחלק מהאתרים אליהם על המנוח היה ליזום פנייה. כמו כן, יש לקחת בחשבון את העובדה כי מייד עם הגשת התביעה, הסירה כללית את הכתבות שהיו בשליטתה באתר שלה. 

בנוסף אין להתעלם מביקורו של המנוח במסיבת העיתונאים ב- 2005 ומהגשתו את התביעה הנוכחית שגררה פרסום נוסף. נפסק פיצוי למנוח בגין פרסום הכתבות באתר האינטרנט ובאתר ידידי הכללית, עד להסרתן בסך של 54,000 ש"ח.